בשנים האחרונות, חברות המימון לסוחרים (Prop Trading) הפכו לפופולריות מאוד, כשהן מציעות לסוחרים עצמאיים הזדמנות לנהל הון של חברה בתמורה לכך שיעברו מבחן ויוכיחו את כישוריהם. חברות אלו טוענות כי הן מחפשות סוחרים מוכשרים ומנוסים שיכולים להרוויח מהשווקים תוך שימוש בכספי החברה, אך מאחורי ההבטחות המפתות מסתתרת מציאות אחרת לחלוטין. בפועל, רבים טוענים שהמודל העסקי שלהן מבוסס פחות על הצלחה במסחר, ויותר על הכישלון הבלתי נמנע של רוב הסוחרים.
המאמר הבא יחשוף את המנגנונים שמאחורי חברות הנוסטרו וידון באיך הן מרוויחות בעיקר ממבחנים וסטטיסטיקות, ולא מתשואות שוק אמיתיות. נבחן את ההגבלות שהחברות הללו מטילות על סוחרים וכיצד הן מייצרות סביבה שבה רוב הסוחרים נכשלים מראש.
מהן חברות נוסטרו וכיצד הן פועלות?
חברות נוסטרו מציעות לסוחרים עצמאיים הזדמנות לקבל גישה להון מסחר, תחת הבטחה שאם יעמדו במבחנים מסוימים, הם יוכלו לסחור בכספי החברה ולקבל אחוז מהרווחים. המודל העסקי הזה נשמע מפתה במיוחד לסוחרים שאין להם את ההון ההתחלתי הנדרש למסחר במניות, מט"ח או חוזים עתידיים.
התהליך לרוב מתחיל בכך שהסוחרים נדרשים לשלם עבור מבחנים (לעתים מאות עד אלפי דולרים), שם הם צריכים להוכיח יכולות מסחריות לפי פרמטרים מסוימים. אם הם עוברים את המבחנים בהצלחה, החברה מספקת להם גישה להון מסוים לצורך מסחר אמיתי. לכאורה, זהו מצב "win-win" לשני הצדדים – החברה מקבלת סוחרים מוצלחים והסוחרים מקבלים גישה להון שהם לא היו יכולים להשיג בעצמם.
האמת שמאחורי השיטה – החברות מרוויחות מהכישלון של הסוחרים
האמת הפשוטה היא שחברות הנוסטרו מרוויחות הרבה יותר מהמבחנים מאשר מהסוחרים המצליחים. סטטיסטית, יותר מ-90% מהסוחרים נכשלים במבחנים, מה שמבטיח לחברות הללו הכנסות קבועות מהעמלות על המבחנים – ולא מהתשואות על המסחר בשוק ההון.
מבחנים קשים ולא הוגנים
הדרך שבה חברות נוסטרו בונות את מבחני הכניסה שלהן אינה תמימה כפי שהיא נראית. החברות מציבות לסוחרים תנאים מסובכים והגבלות מחמירות שמקשות מאוד על מעבר המבחנים, גם עבור סוחרים מנוסים. תנאים כמו:
– *הגבלת הפסדים יומיים*: הסוחרים נדרשים להיצמד להפסד מקסימלי יומי, שלעתים כל כך נמוך שהוא כמעט בלתי אפשרי לעמוד בו בשוק תנודתי.
– *מינימום עסקאות*: הסוחרים נדרשים לבצע מספר עסקאות מינימלי או להחזיק פוזיציות לתקופות זמן מסוימות, מה שמוביל לעתים קרובות למסחר כפוי ולסיכון מיותר.
– *מבחנים בלתי אפשריים*: חלק מהמבחנים דורשים מהסוחרים להפיק רווחים גבוהים בטווח זמן קצר מאוד, מה שמוביל אותם לקחת סיכונים מוגזמים שהם לא היו נוקטים בשוק אמיתי.
התוצאה היא שכמעט כל סוחר נופל במלכודות הללו בשלב כלשהו – והחברות מרוויחות את העמלות מהכישלונות הללו.
הרווחים מהמבחנים הם הליבה
כפי שנאמר, המודל העסקי של חברות הנוסטרו מבוסס בעיקר על ההכנסות מהמבחנים ולא מהשוק עצמו. רוב הסוחרים משלמים למבחן הראשון, נכשלים, מנסים שוב ושוב – והחברה ממשיכה להרוויח כל פעם מחדש מהניסיונות הללו. במציאות, לחברות הללו אין באמת אינטרס שסוחרים יצליחו במבחנים או במסחר. הן מרוויחות בין אם הסוחר מצליח ובין אם לא, אך ההכנסות מובטחות בעיקר מהסוחרים שנכשלים שוב ושוב.
מניפולציות נוספות – המסחר ב-CFDs
חלק גדול מהחברות הללו סוחרות ב-CFD (Contracts for Difference) – סוג מסחר שבו אין קנייה או מכירה של הנכס בפועל, אלא רק התערבות על כיוון השוק. זה מעניק לחברות שליטה רבה יותר על המסחר, כולל אפשרות להטיל מגבלות נוספות על הסוחרים. בנוסף, ה-CFDs מאפשרים לחברות להחזיק פוזיציות מול הסוחר – כלומר, החברה מרוויחה אם הסוחר מפסיד.
התלות של הסוחרים בחברות הנוסטרו
סוחרים רבים פונים לחברות נוסטרו מתוך תחושת תלות – חוסר הון אישי למסחר או רצון להוכיח את עצמם בשוק. החברות מנצלות את התחושות הללו כדי להציע הבטחות שווא של קריירה משגשגת, כאשר בפועל הרוב המוחלט של הסוחרים יפסיד את כספו על מבחנים חוזרים ונשנים.
לסיכום
חברות הנוסטרו בונות את המודל העסקי שלהן על ההכנסות מהמבחנים ולא מהמסחר בשוק ההון. הן משתמשות בתנאים והגבלות שמכוונות לכך שרוב הסוחרים ייכשלו, מה שמבטיח להן רווחים קבועים ללא קשר להצלחה או כישלון של הסוחרים. השיטה הזו מתיימרת לספק הזדמנות לסוחרים עצמאיים, אך בפועל מדובר בעיקר במנגנון שמשרת את החברה עצמה ולא את הסוחרים.
חשוב להבין את הסיכונים האמיתיים לפני שפונים לחברות נוסטרו ולהיות מודעים לכך שההבטחות הגדולות שמוצעות – לעתים קרובות רחוקות מהמציאות.
